בבסיס הרעיון - חיפוש פתרון המאפשר התיישבות, תעסוקה ופיתוח לצד שימור הטבע, בגלל הרס מואץ של בתי גידול טבעיים, ניצול יתר של משאבים מתכלים, זיהום והמלחה של מי תהום ונחלים.
ביסוד התפיסה - האדם הוא חלק מהמערכת האקולוגית והוא מספיק מושכל ואחראי לבצע פעולות פיתוח תוך כדי כך שהוא גם מגן על משאבי הטבע עבור הדורות הבאים (בר קיימא), ומשמר גם תרבויות מקוריות ועיסוקים מסורתיים תוך חתירה לשיפור כלכלי מבלי לפגוע באותם המשאבים.
מאפיינים- היררכיה של רמות שימור מהמרכז לשוליים ופיתוח הדרגתי ובר קיימא בשטח ההיקפי המאופיין בפעילות האדם; התיישבות, חקלאות ועיסוקים של תרבות מסורתית.
שלושה חלקים להיררכיה:
1. גלעין - שטח שמור ללא הפרעה (שמורת טבע, שטח מבוקר בשריפה או ברעיית עדרים) המייצג חבל ביו-גיאוגרפי, שיש בו מאגר גנטי.
2. אזור חיץ - גובל בשטח השמור או המקיף אותו. נועד לבלום הפרעות מבחוץ ובכך להבטיח את ההגנה על הגלעין השמור. באזור זה נכללים פארקים, שמורות טבע ושטחים פתוחים. מיועד בעיקר למחקר.
3. אזור מעבר - שטח שבו הידע הנצבר מהשטחים המוגנים בגלעין ומסביבו מנוצל לשיתוף התושבים המקומיים בשימוש מושכל במשאבים הטבעיים, כלומר כולל פיתוח בר קיימא.
השמורה הביוספרית נותנת פתרון לצורת חיים משולבת כך שהגלעין והחיץ מאפשרים פיתוח בר קיימא באזור המעבר, כדי שזה ישמר לדורות הבאים. בהליך מחשבה שכזה התיירות המתפתחת מבוססת על מעורבות אקטיבית של הקהילות לגבי עתידם המשותף של בני האדם וערכי הטבע, המתקיימים זה לצד זה. האדם מבחינה זו הוא המרכז כיוון שהוא זה שאחראי על קיומו של הטבע, עבורו ועבור ילדיו, נכדיו וניניו. כדי לנהל שטח בצורה כזו, חייבת להתנהל מערכת דמוקרטית שבה אנשים יפנימו את הכללים ויהפכו אותם לחלק מחייהם, כמו גם ניטור של הסביבה על ידי מחקר, על מנת שאנשים יידעו יותר על סביבתם וילמדו להפיק ממנה תועלת.
שמורות ביוספריות בישראל
בארץ יש תנאים נוחים יחסית להקמת שמורות ביוספריות. מרבית מהקרקעות בבעלות המדינה, חוקי המים הארציים מבטלים כל חוק אחר כשמדובר במקורות מים. יש תכנון ארצי בתוכניות מתאר ארציות לשמורות טבע, יער וייעור, כרייה וחציבה, הפועלות על בסיס חוקים ותקנות המחייבות את בעלי השטח לפעול על פיהן. בישראל, חלק גדול מהפיתוח באזורי המעבר הוא פיתוח לצורכי חקלאות, שעיקרה, חקלאות שלחין, הגורמת להמלחת הקרקע לטווח ארוך ומזהמת את מי התהום ואת הסביבה בחומרים כימיים שמקורם בחומרי הדברה. מבחינת גודלה של ישראל היא יכולה להוות שמורה ביוספרית אחת, אך הדבר מורכב ומסורבל.
