יש לכם חשבון facebook? התחברו עכשיו ל-e-ירוק באמצעות החשבון שלכם ושתפו את החברים שלכם בטיולי קק"ל!
סגור
עדכונים
החברים שלי
מסלולי ההפתעות

תודה שבחרתם להירשם לאתר!
לאחר ההרשמה תוכלו להשתתף בדיונים, לקבל עדכונים ולקבל הטבות מיוחדות לחברי הקהילה

שם מלא:

כתובת אי-מייל:

הכניסו את כתובת המייל שלכם כדי לקבל מייל עם סיסמה חדשה:

כתובת אי-מייל:

הכניסו את כתובת המייל שלכם כדי לקבל מייל עם סיסמה חדשה:

כתובת אי-מייל:

X סגור חלון
טקסט ניסיון אני מעתיק אותו ושם כאן כדי לבדוק איך זה נראה טוב טוב טוב טוב
ברוכים הבאים!
הירשמו כעת לאתר e ירוק וקבלו הנחות לאתרי טיולים נבחרים
פורסם ב-28 ביולי, 2010
פורסם ב-28 ביולי, 2010
פורסם ב-25 ביולי, 2010
פורסם ב-25 ביולי, 2010
פורסם ב-25 ביולי, 2010

מפעל נהריים - חזון החשמל

את רעיון הקמתה של תחנת הכוח בנהריים הגה כבר בשנת 1919 פנחס רוטנברג, מהנדס רב פעלים שעלה מרוסיה. הוא הציב שתי מטרות לביסוס היישוב היהודי בארץ: שליטה על מקורות המים והפקת חשמל כמקור אנרגיה. רק בשנת 1932 נחנכה התחנה, ובפעם הראשונה בהיסטוריה של ארץ ישראל הופק חשמל מכוח המים בקנה מידה מסחרי.

ב-5 במרץ 1926, לאחר שקנה 6,000 דונם מהאמיר עבדאללה, ניתן לרוטנברג התוקף הרשמי לזיכיון (ל-70 שנה) על שימוש במי הירדן והירמוך. הוקמו שכונות “נהריים” ו”תל אור”, ובהן הוקמו מקלחות, ספרייה, חדר קריאה, מועדון, מאפייה וצרכנייה, “בתי הפטרייה” כמגורים לעובדים וכן “הבית הלבן”. לצורך הקמת הפרויקט בנה רוטנברג סכר גדול על אפיק הירמוך, על מנת לעצור את מי הירמוך ולהסיט את נהר הירדן באמצעות “תעלת האפס”, שאורכה 1,700 מ’, אל “אגם רוטנברג”. כן בנה מערכת סכרים ענקיים ובהם סכר דגניה במוצא הירדן מהכנרת, לצורך איגום מי הכינרת והזרמתם אל הירדן בקיץ. במוצאו הדרומי של “אגם רוטנברג”, דרך סכר “מצודת המים”, נפלו המים מגובה של 27 מ’ דרך שלושה צינורות ענק, אל שלוש טורבינות אנכיות שבתוך מבנה תחנת הכוח. זרם המים החזק סובב את הטורבינות וכך נוצר חשמל.

תחנת כוח הידרואלקטרית מנצלת את המים הנופלים בכוח הכבידה (גרוויטציה) ממקום גבוה למקום נמוך כדי לסובב טורבינות שמניעות גנרטורים, המייצרים חשמל. בתחנת הכוח נהריים פעלו טורבינות עפ”י אותם עקרונות. התחנה ניצלה את מי הירדן והירמוך ואת הפרש הגבהים שמדרום לאגם לצורך הפעלת הטורבינות, אולם רק בחודשי החורף, עת שפעו הנהרות מים, היה אפשר לקבל את כמויות המים הדרושות. כדי לאפשר את המשך פעולת התחנה גם בקיץ וכן בשנים שחונות מגשם, היה צורך להזרים את המים באמצעות מערכת ענפה של סכרים ותעלות ולאגור אותם באגם ששימש כרזרווה של מים.

המפעל פעל בין השנים 1948-1932. שש עשרה שנה עבדה התחנה כשעובדיה המסורים נהנים מהיישוב שנבנה עבורם ושהיה ידוע באיכות החיים שבו. פרשת נפילתה של נהריים במלחמת השחרור (שהייתה אגב היישוב היהודי היחידי ממזרח לגבול הירדני) היא מן הפרשיות המעניינות והמוזרות שידעה המדינה באותה תקופה. לאחר אולטימטום של הלגיון הירדני עזבה מחלקת ההגנה את המקום ונשארו רק העובדים שהיו בעלי תעודות זהות ירדניות להפעלת התחנה ולאחזקתה. במאי 1948 נלקחו בשבי, יחד עם שבויי גוש עציון, 30 מאנשי נהריים ובהם שתי נשים שהתנדבו ללכת לשבי. השבויות הוחזרו כעבור חודש מן השבי, ואילו השבויים לאחר תשעה חודשים.

הזקן, זקן
הזקן מנהריים
הוא הקים את המפעל
לא היה שם כלום
לא היה, היו רק מים
ועכשיו שם “לב חשמל”.

עלי ים עלי יבשת
כה בנה נבנה הרשת
פתח גומה
הקם עמוד
הרבץ מבדיל ומתח החוט!

אנו מרץ, הא
אנו מרץ, אנו זרם
אנו זרם החשמל
נחשמל, הו הא
נחשמל את כל הארץ
בני הרשת והעמל.

(מרדכי זעירא)

טיולים בהם הערך מופיע

מסע חווייתי חוצה זמנים בפארק נהריים-אשדות יעקב